פרופסור הנרי רומנוב (באנגלית: Henry Romanoff נולד ב- י' סיוון ה'תרפ"ב, 6 ביוני 1922 - נפטר ב- ה' אדר ב' ה'תשע"ט, 12 במרץ 2019) היה פרופסור לכירורגיה של בית החזה וכלי דם, ומראשוני העוסקים בתחום כירורגיית כלי דם בישראל.

ייסד וניהל את המחלקה ואת המעבדה לכלי דם בבית החולים "הדסה עין כרם" בירושלים.

קורות חייו

הוריו

הנרי נולד בעיר חאלב שבסוריה לד"ר אריה-ליאון רומנוף ולסוזן לבית ברקוף.

הורי אביו היו שלום-חיים (שארל אנרי) רומנוף וסילביה-סבתיה לבית ששון. שלום-חיים נולד ברוסיה, ובגיל צעיר נחטף לשרת בצבא הצאר. לאחר 7 שנות שירות בצבא הצאר, הוא ברח מרוסיה עם בחור יהודי נוסף בשם יצחק גולדמן. השניים עברו דרך טורקיה בדרכם לארץ ישראל, והגיעו לעיר חאלב. בחאלב הכיר שלום-חיים את סילביה והם נישאו. שלום-חיים עסק בפקידות, עבד כמתורגמן בבית המשפט בחאלב ובחברת הספנות בקו טבריה-טבח'ה.

סילביה נולדה בחאלב בשנת 1866. אביה היה הרב אליהו ששון שעבד בשירות הברון רוטשילד כיועץ וגר בפריז. בצעירותה נשלחה ללמוד בבית הספר להכשרת מורים של ארגון "אליאנס" ("כל ישראל חברים") בפריז. בתום לימודיה נשלחה לעבוד כמורה ומנהלת בבתי הספר של רשת "אליאנס" באדרנה, בחאלב, בביירות, בצפת ובטבריה. בשנת 1912 יצאה לגמלאות לאחר 25 שנות עבודה ונסעה לז'נבה ללמוד את מקצוע המיילדות. היא חזרה לחאלב בשנת 1913 ועבדה כמיילדת במשך 25 שנים נוספות עד גיל 70.

הורי אמו של הנרי היו משה ורחל ברקוף (ברגהוף), שניהם ילידי רומניה. משה עלה לארץ ישראל ב-1882/3 בעלייה הראשונה והתיישב ביפו. ב־1892 הגיע לזיכרון יעקב והכיר את רחל רפפורט, לה נישא כעבור שנה.

הוריה של רחל עלו איתה ועם אחיותיה לארץ ישראל מהעיר גאלץ שברומניה בשנת 1882 באונייה האוסטרית "טטיס". הם היו ממקימי זיכרון יעקב. לזוג נולדו שישה ילדים בהם סוזן.

סוזן נולדה ב-22 בדצמבר 1899 בזיכרון יעקב. היא נשלחה על ידי הברון רוטשילד ללמוד בפריז הוראה בסמינר למורים של "אליאנס".

אריה-ליאון נולד ב-11 בפברואר 1892 בחאלב. הוא נשלח ללמוד בבית הספר "אליאנס" בפריס להכשרת מורים. כשחזר לחאלב בתום לימודיו, החליט לוותר על מקצוע ההוראה ובמקום זאת, למד רפואה. הוא התקבל לבית הספר לרפואה של האוניברסיטה הצרפתית "סנט ג'וזף" בביירות, בלבנון, בשנת 1912. בשנת 1920 נבחר לתפקיד מנהל המרפאה הכירורגית (Chef de Clinique) בבית החולים של בית הספר לרפואה בביירות.

בשנת 1921 התחתנו אריה-ליאון וסוזן בחאלב וכשנה לאחר מכן נולד הנרי. בשנת 1927 נולד אחיו הצעיר שמעון (ז'וז'ו).

לימודיו והכשרתו

בשנת 1928 החל הנרי את לימודיו בבית הספר היסודי של "אליאנס" בחאלב. כעבור 5 שנים, ב-1933, עבר ל"בית הספר התיכון הצרפתי החילוני" ("Lycee Francais de la Mission Laique") לאחר שקפץ שתי כיתות. ב־1938 סיים את לימודיו התיכוניים בהצטיינות לאחר שקיבל היתר מיוחד מהיועץ לשר החינוך הצרפתי לגשת לבחינות הבגרות בשל גילו הצעיר.

באותה שנה, ב-3 בנובמבר 1938, בגיל 16, התקבל ל"בית הספר לרפואה הצרפתי" ("Hôtel-Dieu de France") בביירות, אותו בית ספר בו למד אביו.

ב־4.5.1942 התמנה הנרי לאחראי על מספר חולים בבית החולים האוניברסיטאי "Hôtel-Dieu".

הנרי החל להימשך למקצוע הכירורגיה, ובפגרת הקיץ של 1942 חזר לחאלב. במשך שלושה חודשים צפה מדי יום בניתוחים בבית החולים הצרפתי "Saint Louis" ובבית החולים הצבאי שבחאלב.

ב־21.1.1944, בשנה השישית, התמנה למתמחה (Intern) בכירורגיה ב-"Hôtel-Dieu".

ב־30.6.1945 קיבל את התואר "דוקטור לרפואה" מטעם ממשלת צרפת. לאחר קבלת התואר שב לחאלב והמשיך לצפות בניתוחים בבית החולים "Saint Louis".

ב־22.2.1946 אביו הכניס אותו לארגון ה"הבונים החופשיים" ללשכת "Grand Lodge of Scotland", אשר גם הוא נמנה על שורותיה. כעבור חודשיים עלה הנרי בדרגה בארגון, וביוני עלה לדרגת Master.

הנרי ואביו התכתבו עם בתי חולים שונים בצרפת ועם בית חולים "הדסה" בירושלים על מנת למצוא מקום שיקבל אותו להשתלמות בכירורגיה. התקבלה תשובה חיובית מבית החולים "הדסה" אך הקונסול הבריטי בחאלב סירב לתת לו אשרת כניסה לארץ.

הנרי התקבל להשתלמות בכירורגיה בבית החולים האוניברסיטאי בטולוז במעמד "עוזר זר" (Assistant Entranger). ב־18 בספטמבר 1946 הגיע למרסיי באונייה היוונית "קורינתיה". כעבור שבוע כבר החל לעבוד במחלקת "כירורגיית דרום" שכללה 4 אולמות בהם אושפזו כ־30 מאושפזים.

מחודש אוקטובר 1947 החל הנרי את הסטאז' כמתמחה במחלקה הכירורגית. בנוסף, עבד כעוזרו של ראש הכירורגיה, הפרופסור דושין (Ducuing) במחלקה הפרטית שלו.

בחודש נובמבר 1947 החלו התפרעויות בחאלב נגד היהודים בעקבות הצבעת החלוקה באו"ם, בכ"ט בנובמבר. היה פוגרום קשה ומשפחתו של הנרי נאלצה לברוח מחאלב ולהסתתר בביירות, שם שהו במחתרת. כעוזר במחלקתו הפרטית של דושין הכיר הנרי את רנה קסין (René Cassin) ששהה במחלקה לצד אשתו שנותחה על ידי פרופסור דושין. בעזרתו של רנה קסין הצליחה המשפחה להימלט מביירות ולהגיע לצרפת.

ב־8 בדצמבר 1947 קיבל הנרי את התואר "דוקטור לרפואה" מטעם אוניברסיטת טולוז.

מדצמבר 1948 עד יוני 1950 עבד הנרי כעוזרו של הפרופסור ריינו (Rieunau) בבית חולים פרטי בעיר טולוז.

עבודתו

המחשבה לעלות לארץ ישראל עלתה כאשר באחד הימים, בהיותו בפריז, חלפה על פניו של הנרי מכונית של שגרירות ישראל ועליה התנוסס דגל ישראל. מאחר שהיה ברור שבתום תקופת ההתמחות אין לו עתיד בצרפת, והיות וכעת יש לעם היהודי מדינה משלו, הבין ששם מקומו. הוא ומשפחתו נרשמו לעלייה.

הם עלו במרסיי על האנייה הישראלית "נגבה" ב־15 באוגוסט 1950 והגיעו לחיפה ב־21 באוגוסט, שם שהו ב"שער העלייה" שלושה ימים.

אביו נשלח לעבוד כרופא במרפאה בניצנים, וכעבור שנה עבר להתגורר בירושלים ועבד במרפאת קופת חולים "כללית". הנרי נשלח לעבוד במחלקה הכירורגית בבית החולים הממשלתי "שוויצר" שבטבריה. הוא עבד שם כשנה עד אוגוסט 1951.

ב־24 ביוני 1951 הוצעה לו עבודה כעוזר במחלקת כירורגיית חזה שעמדה להיפתח בבית החולים "הדסה עין כרם" בראשות הפרופסור חנוך מילויצקי.

עד להקמת המחלקה ב"הדסה", עבד במחלקת ריאות של ד"ר ויל בבית החולים "הדסה ג'" בירושלים ("הדסה זיו") ובבית החולים של "הדסה" בבאר שבע.

ב־18.11.1951 גויס לצה"ל ושירת כרופא, לאחר שעבר בהצטיינות קורס קצינים, בבית החולים מספר 5 בתל השומר, במחלקה לכירורגיית חזה.

ב־15 במאי 1953 השתחרר מצה"ל וכעבור 4 ימים שב לעבוד במחלקת כירורגיית חזה בבית חולים "זיו" של "הדסה".

במאי 1956 קיבל דרגה של אסיסטנט ראשון (Tenure- קביעות). ביולי 1957 מונה למדריך (Instructor) בכירורגיה.

הנרי גויס למבצע סיני ב-29.10.1956 ועבד ב"מצודה", בסיני, ליד אילת, שם שירת כראש צוות מנתחים. בתפקיד זה מילא גם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור בבית חולים "הדסה עין כרם".

ביוני 1958 קיבל דרגת "רופא ראשי זמני" במחלקה לכירורגיית חזה. בשנים אלו, עם העלייה הגדולה לארץ, הגיעו ארצה חולים רבים שסבלו משחפת הריאות. עבודתו כללה בעיקר טיפול ניתוחי בחולים אלה, ותרומת המחלקה לפתרון הבעיה הבריאותית הקשה הזו, הייתה בעלת חשיבות גדולה.

באותה תקופה החל להתפתח ענף חדש בכירורגיה: הכירורגיה של כלי הדם. הנרי מצא עניין בנושא, וחשב שיש להכניס לארץ את הענף הכירורגי החדש. הוא קיבל אישור להשתלמות בנושא ביוסטון, טקסס, אצל אחד המנתחים הבולטים והחלוץ בנושא זה. במרץ 1959 נסעו הנרי ומשפחתו ליוסטון, טקסס שבארצות הברית, שם עבד כעוזר במחלקתו של הפרופסור מייקל דבייקי (Michael E.DeBakey) בבית החולים "Methodist", ובמחלקתו של הפרופסור דנטון קולי (Denton A. Cooley) בבית החולים "Saint Lukas".

במרץ 1960 חזר ארצה ועבד בבית החולים "זיו" במרכז העיר, בירושלים. בית החולים, כולל המחלקות הכירורגיות שהיו בבית החולים "זיו", עברו לבניין החדש של "הדסה" בעין כרם ב־6.6.1961.

ב-10.5.1961 קיבל את תעודת "מומחה לכירורגיה של בית החזה". ב-28.7.1961 קיבל את הדרגה האקדמית של מרצה (Lecturer) מבית הספר לרפואה בירושלים. במהלך עבודתו עסק בהוראה של מאות סטודנטים בשנה השישית ללימודיהם. כמו כן, הדריך מתמחים במקצועות השונים של הכירורגיה וליווה את הרופאים הקבועים במחלקה.

ב-17.11.1961 החליט הוועד הרפואי של "הדסה" להעניק לו את הדרגה של- "רופא ראשי קבוע".

בתור כירורג התמנה לשבת כפוסק בוועדות, בדרג ראשון, של הביטוח הלאומי, במקרים של תאונות עבודה, החל מחודש יולי 1963.

ב־8.11.1968 קיבל את הדרגה האקדמית של "פרופסור-חבר" (Associate Professor) מבית הספר לרפואה בירושלים.

עד 1970 עיקר עיסוקו היה בניתוחי ריאות וניתוחי כלי דם. כמו כן השתתף בכל ניתוחי ה"לב הסגור" ב"הדסה".

בפברואר 1970, מנהל המחלקה הכירורגית פרופ' מילויצקי נהרג בפיגוע טרור במטוס "סוויסאייר" בשווייץ, וההנהלה החליטה לחלק את המחלקה לשתי יחידות: האחת לכירורגיית לב והשנייה- ליחידה לניתוחי חזה וכלי דם, בהנהלת הנרי, מ־1.4.1970.

במשך שנים התנהל ויכוח בעניין הכירורגיה של כלי דם בין מנתחים מפורסמים בעולם: יש כאלה שטענו שזה חלק מהכירורגיה הכללית ואחרים שטענו שזה חלק מכירורגיה של החזה. לבסוף, אחרי שנים, הוכר מקצוע כירורגיית כלי-דם כמקצוע כירורגי נפרד והחלו להיפתח במקומות שונים בעולם מחלקות של כירורגיה של כלי הדם. הנרי השתדל לשכנע גורמים שונים בצורך בהכרה במקצוע וב־1974 נפתחה המחלקה ראשונה בארץ, ב"הדסה", בראשותו.

שמה של היחידה הוסב ל-"מחלקה לכירורגית כלי דם". זו הייתה המחלקה הראשונה מסוגה בארץ וגם בהרבה מקומות בעולם, בימים ההם.

במסגרת הכירורגיה של כלי הדם, הלכו והתפתחו שיטות בדיקה לא פולשניות לאבחון ומעקב. היה חשוב שתוקם במסגרת המחלקה מעבדה כזו. לשם כך נסע הנרי למספר כנסים שדנו בנושא וביקר במספר מעבדות קיימות על מנת לעמוד מקרוב על השיטות הנהוגות. הוא הצליח לקבל תרומות מידידיו ביוסטון והוקמה קרן לכבודה של הד"ר הלן שפר, רופאה ידועה מיוסטון. ב־3.7.1977 נחנכה המעבדה בנוכחותה של הד"ר שפר שעל שמה תרמו חבריה ומכריה כספים לרכישת ציוד למעבדה. המעבדה שהקים הייתה הראשונה והיחידה מסוגה בארץ.

באוקטובר 1978 קיבל הנרי את הדרגה האקדמית של "פרופסור מן המניין".

הנרי סיים את תפקידו כמנהל מחלקת כירורגיית כלי דם ב"הדסה" ביוני 1987, והמשיך לעבוד שלוש שנים נוספות עד פרישתו לגמלאות ב־1990. ב-1989 בעקבות ההכרה במקצוע כירורגיית כלי דם כהתמחות-על, קיבל את תעודת ה"מומחה בכירורגיית כלי דם". לאחר פרישתו לגמלאות, התנדב במשך 9 שנים במרפאה של כלי הדם ב"הדסה".

במהלך שנות עבודתו פרסם 105 עבודות מחקר בעיתונים ובכנסים רפואיים.

חברות באירגונים רפואיים

הנרי היה חבר ה"הסתדרות הרפואית בישראל" וחבר ב"איגוד הכירורגים בישראל".

באוקטובר 1968 התקבל להיות חבר ב"ארגון האמריקני של מנתחים" ("Fellow of the American College of Surgeons") ומכאן כעבור זמן, כחבר בחברות וארגונים מדעיים, בחוץ לארץ:

כחבר ב- "Michael E. DeBakey International Surgical Society"

ב- "Denton A. Cooley Cardiovascular Surgical Society"

ב- "International Union of Angiology"

ב- "International College of Surgeons"

וב- "Society of Thoracic Surgeons".

הנרי היה בין מייסדי האיגוד הישראלי לכירורגיה של כלי דם "The Israeli Society for Vascular Surgery", שנוסד בשנת 1990, לאחר שמקצוע כירורגיית כלי דם הוכר ב־1989 כהתמחות-על.

משפחתו

הנרי התחתן עם שולמית לבית הדיה ב־23 בספטמבר 1952 בירושלים. לזוג נולדו שלושה ילדים: בת ושני בנים.

לאחר יציאתו לגמלאות, החל כתחביב לאסוף חומר ולקבצו לכדי סקירה מתומצת של ההיסטוריה של עם ישראל, מהולדת אברהם אבינו ועד להקמת מדינת ישראל.

הנרי רומנוב נפטר בירושלים ב־12 במרץ 2019.

עבודות ומחקרים שפורסמו באינטרנט

Cushing Syndrome With Cyclical Edema and Periodic Secretion of Corticosteroids, באתר Jamanetwork
Transluminal dilatation of the subclavian artery, באתר SpringerLink
Intraaortic Balloon Entrapment: A Complication of Balloon Perforation, באתר ScienceDirect
Pulmonary Varices: Report of Two Cases and Review of the Literature, באתר ScienceDirect
70 מאמרים של פרופ' הנרי רומנוב, באתר Europe MNC
he Fate of Arteriotomy Patches of Dacron, באתר Sage Journals
Pulmonary artery aneurysm presenting as a peripheral coin lesion—the danger of needle biopsy, באתר SpringerLink
Giant Mass in the Right Diaphragmatic Area, באתר Chest Journal
ANKLE PULSE VOLUME AND PRESSURE IN THE ASSESSMENT OF PERIPHERAL VASCULAR OBSTRUCTIVE DISEASE באתר, NCBI